"כשיוצאים ליער ומתבוננים בעצים, שמים לב שיש המון סוגי עצים. חלקם כפופים, חלקם זקופים, חלקם ירוקי עד וכו'. אנחנו מסתכלים על עץ ומסכימים לראות אותו כפי שהוא, אנחנו מבינים מדוע הוא ככה, אנחנו מבינים פחות או יותר שכנראה לא קיבל מספיק אור ולכן הוא פונה לכיוון השמש, אנחנו מבינים ולא נעשים רגשניים או נעלבים מכך, אנחנו פשוט מאפשרים לו להיות ומעריכים אותו על כך. נהנים מעצם היותו. ברגע שאנחנו מתקרבים לבני אדם, אנחנו מאבדים את היכולת הזאת. אנחנו כל הזמן אומרים "הוא יותר מדי כזה..." או "אני פחות מדי כזאת...". המיינד השיפוטי שלנו נכנס לתמונה. לכן אני מתרגל איך להפוך אנשים לעצים וזה אומר להעריך ולקבל אותם כפי שהם."
ראם דאס