כעס, עצב, חרדה, ייאוש ואפילו אשמה - כל כך הרבה רגשות קשים מציפים אותנו בתקופה האחרונה. כולם לגיטימיים וטבעיים בהתחשב בנסיבות.
למרות זאת, הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו נאבקים בהם ובכך מגבירים את הסבל הפנימי. לא תמיד אנחנו מסכימים להיות אלה שעצובים עכשיו, או מיואשים, או פתאום חרדים או חלשים מאוד. לא בא לנו להרגיש ככה עכשיו, היינו רוצים להיות אחרת - אולי חזקים וגיבורים...
אבל המאבק הפנימי הזה - בין הרצוי למצוי - רק מגביר את רגשות האשמה והרגשות הקשים. כי עכשיו, לא רק שאנחנו בחרדה, אנחנו גם מאוכזבים מעצמנו שאנחנו ככה. לכן, אם נחליט לשנות גישה, בשלב הראשון, פשוט להסכים לקבל את זה שככה זה עכשיו, מבלי להאבק, נוכל להתחיל "לטפל יפה" ברגשות הקשים שלנו.
זה מאוד משחרר, להסכים לקבל שככה זה עכשיו, לפנות לזה מקום. אני הופתעתי לגלות שברגע שהסכמתי לקבל את עצמי כפי שאני עכשיו, גם אם זה לא בדיוק כמו שהייתי רוצה להיות, הגיעה הקלה גדולה והתחלה של יכולת לנשום.