מכירים את זה שבמערכת יחסים מסויימת אנחנו מוצאים את עצמנו מתעצבנים על דברים קטנים ושוליים בלי שום פרופורציה? זורקים הערות ציניות עקיצות או הקנטות קטנות ללא שליטה, למרות שאנחנו יודעים שזה מיותר? כמובן שההתנהגות הזאת רק מחריפה את המצב.
אם נעצור שניה ונתבונן פנימה, נגלה שהדברים הקטנים הללו הם לא הסיבה שאנו מתעצבנים. שתמיד ישנה סיבה יותר עמוקה, שעליה אנחנו מדברים בעיקר עם עצמנו, אם בכלל, ולא עם האדם הרלוונטי.
כשזה קורה, יש צורך בשיחה מיוחדת עם אותו אדם, כזו שיש בה הקשבה עמוקה, פתיחות וכנות.
הטרילותרפיה נותנת לנו כלים להתבוננות מחודשת על מערכות היחסים בחיינו ועוזרת לנו לבדוק האם הן מזינות אותנו או מרוקנות אותנו, וכיצד לעדכן אותן באופן שיתאים להשתנות המתמדת שלנו ושל החיים עצמם.
אז איך עושם את זה? מתחילים בהקשבה:
"הקשבה היא אירוע נדיר בין בני אדם. אתה לא יכול להקשיב למילים שהאחר אומר, אם אתה עסוק בהופעה שלך, או בנסיון להרשים את האחר, או כאשר אתה מנסה להחליט מה לומר כשהאחר יסיים את דבריו, או כאשר אתה מנסה להתווכח האם מה שנאמר נכון, שייך או ניתן להסכמה. לכל אלו יש את מקומם, אבל רק לאחר שנקשיב למילה שנאמרת.הקשבה היא מעשה ראשוני של אהבה, שבו אדם פותח את עצמו למילותיו של האחר, והופך את עצמו נגיש ופגיע למילה"
-וויליאם סטרינגפלו-