אם עשיתם אי פעם שינוי משמעותי בחייכם, כמו פרידה מבן/בת זוג למשל, או שינויי בקריירה, אתם בטח יודעים שהבחירה היא אף פעם לא בין "עבדות לחירות", אחרת זה היה נורא פשוט לבחור.
הבחירה היא תמיד בין עבדות לבין הלא נודע. אנחנו מוכנים להישאר בתוך ה"עבדות" שלנו המון שנים רק מתוך פחד לפגוש בלא נודע.
גם בני ישראל לא עזבו בקלות את מצרים. לא קל לעזוב בית, גם אם הוא רע, ולצאת למדבר, נדרשת נחישות ותקווה להגיע לארץ המובטחת ובעיקר אמון גדול שיהיה בסדר.
החירות מפחידה היום כשם שהייתה לפני אלפי שנים. היא תמיד תדרוש נכונות להקריב את המוכר ביותר למען האמיתי ביותר ותמיד תדרוש הקשבה ואמונה בעצמנו.
הארץ המובטחת יכולה להיות דברים שונים לאנשים שונים. לאחדים זו בריאות שלמה ולאחרים אהבת אמת או הגשמה עצמית. אבל אולי ברמה העמוקה ביותר, הארץ המובטחת זהה בשביל כולנו, והיא היכולת לדעת לחיות על פי האמת והטוב שבתוכינו.