אי – מאמץ
"מי שמתאמץ לא יוכל לאורך זמן להחזיק" אומר לאו צה בספר הטאו.
אם ניסיתם אי פעם להרדים את עצמכם או את ילדיכם בכח, אתם בטח מבינים כמה המאמץ להירדם אינו יעיל. המאמץ עצמו פועל נגד הסיכוי לשקוע אל תוך שינה טבעית ורגועה. אותו דבר קורה כשאנחנו מתאמצים שלא לחשוב על משהו. נסו בכל הכח לא לחשוב על פיל ורוד! ברור שאי אפשר. אנחנו משקיעים מאמצים בלתי רגילים כדי להימנע ממחשבה מפחידה או מביכה, ולפעמים המאמץ עצמו גוזל כל כך הרבה אנרגיה – הרבה יותר מהמחשבה או המצב עצמו.
אנחנו משקיעים המון זמן ואנרגיה במאמץ לעשות דברים – לקדם, להשיג משהו שאין לנו או להפטר ממשהו שיש לנו ואנחנו לא רוצים. במיינדפולנס אנחנו מתרגלים איכות הפוכה. אנחנו מבקשים לאפשר לדברים להיות כמו שהם, ולוותר על השאיפה להיות מישהו אחר או להיות במצב אחר. זו הסכמה עמוקה להיפגש עם המציאות כפי שהיא רגע אחרי רגע.
הכוונה היא לא להפסיק לעשות אלא למצוא איזון עדין יותר בין עשייה לאי-עשייה. זה לא אומר לקבל בהכנעה דברים אלא לראות את המצב כפי שהוא ולקבל את העובדה הפשוטה שככה זה עכשיו. לעיתים קרובות כשאנחנו מסכימים לראות את זה ככה, דווקא אז השינוי מתאפשר.
מה שקשור למצבי הרוח והתודעה שלנו, עדיף ללמוד איך להפסיק להתאמץ כי המאמץ לשנות, במקרים רבים, עלול להחריף את הבעיה שממנה אנו מנסים להימלט. כיוון שההרגל שלנו הוא להתאמץ, להיאבק, לברוח, או ללכת עם הראש בקיר, זה מאוד מועיל לתרגל איך להתאמץ פחות ואיך להכיר במציאות יותר.
תרגול מיינדפולנס מזמין להתבוננות במה שיש ולהבחנה שבמובנים מסוימים מה שכאן הוא מספיק טוב. כל אחד מאיתנו כבר שלם, כל נשימה היא פלא והמחשבה שאין צורך להיות מישהו אחר משחררת מאוד. זה לא אומר שלא נעשה יותר דברים בחיינו, להפך, זה אומר שאת מה שנעשה נוכל לעשות בתשומת לב מלאה בלי להישחק ממאמץ בלתי סביר להיות כל הזמן במקום אחר. כלומר, טוב שתהיה לנו כוונה ומוטיבציה אך לא מאמץ וחריקת שיניים.
ההבדל נמצא בשאלה עד כמה אנחנו תלויים בתוצאה שאנחנו רוצים להשיג. אם התוצאה היא העיקר, המאמץ עלול להיות גדול מדי ונאבד קשר עם התהליך. כשאנחנו אחוזים בתוצאה בלבד, אנחנו מייצרים לעצמנו עוד ביקורת עצמית, לחץ וצורך להוכיח. אז אולי נשיג את התוצאה הנכספת אבל באיזה מחיר? ואם לא נשיג את התוצאה, בכלל בזבזנו את הזמן.
אי-מאמץ פירושו לוותר על כל הבלאגן הזה לטובת מנוחה והנאה מהדרך. בכל פעם שמתעוררות התבניות האלה שדוחפות אותנו לתקן או לברוח ממשהו, נסו לבחור את ההפך. להסכים לרגע או שניים להיות עם עצמנו כפי שאנחנו בלי לשאוף להיות מישהו או משהו אחר.
מתוך זה שינוי יכול להתהוות. אני יודעת שזה נשמע פרדוקסלי – תנסו ותראו.